חשיבותו של המודיעין העסקי בעולם של קניין רוחני

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
קניין פיזי הוא דבר שקל לתפוס ולהבין, ועל קניין מסוג זה גם קל להגן מפני גניבות. קניין רוחני זה סיפור אחר לגמרי. הרבה יותר מסובך ומורכב להצביע על עצם הגניבה, לזהות את מקורה, ולהפסיק את הפגיעה הכלכלית שגניבה של קניין רוחני גורמת לבעל הקניין.

אנחנו רגילים לחשוב על קניין כעל משהו פיזי ששייך למישהו. משהו שאפשר לראות בעין, ושיש לו בעלים מוגדרים, ושניתן לקנות אותו. ואכן, קניין פיזי הוא דבר שקל לתפוס ולהבין, ועל קניין מסוג זה גם קל לשמור ולהגן. מדובר במשהו פיזי ואם הוא נגנב, אפשר להגיש תלונה במשטרה ולדווח איך הוא היה נראה, מאיפה נגנב וכולי. קניין רוחני זה סיפור אחר לגמרי. הרבה יותר מסובך ומורכב להצביע על עצם הגניבה, לזהות את מקורה, ולהפסיק את הפגיעה הכלכלית שגניבה של קניין רוחני גורמת לבעל הקניין.

בעולם של היום, כאשר חלקים גדולים מהמציאות שלנו מתרחשים רק באופן ווירטואלי, קניין רוחני הולך ותופס מקום של כבוד בסוגי הקניין הקיימים. בעולם כזה, למודיעין עסקי יש הרבה חשיבות. אבל לפני שאפרט מה הקשר, כדאי אולי להבין קודם כל מהו בדיוק קניין רוחני.

מה זה קניין רוחני?

קניין רוחני הוא בעלות על משהו שאינו מוצר פיזי. זאת יכולה להיות יצירה אומנותית, שיר, משחק, פטנט, פסל, עיצוב, תמונה. ברגע שהיוצר רשם את הקניין שלו באופן חוקי, הקניין נחשב לשלו. ישנם רישומים מסוגים שונים, לקניינים שונים: רישום פטנטים – להמצאות מתחום הטכנולוגיה; רישום זכויות יוצרים – על יצירות אומנות או תרבות כמו סרט, פסל, ספר, הצגה, תמונה; רישום מדגמים – הכוונה לעיצוב תעשייתי, לדוגמה, עיצוב של תכשיט, עיצוב בגד, ובעצם כל מוצר, אפילו מכונית; ורישום סימני מסחר – כלומר, סימנים שמיועדים להבדיל בין שירות או מוצרים של אדם או חברה אחת לאחרת – לוגואים, שמות, דמויות וכדומה.

לכמה זמן נמשכת הבעלות על קניין רוחני?

בכל סוג של קניין רוחני משך הבעלות שונה. רישום פטנטים נותר בתוקף עד עשרים שנה שבהן לממציא יש בעלות על הפטנט, רישום זכויות יוצרים – עשר שנים, עיצוב תעשייתי – עד עשרים וחמש שנה, ואילו סימני מסחר עד עשר שנים. כמובן, שגם אחרי שפג הרישום אפשר לחדש לתקופה נוספת. הרישום כרוך בתשלומים שונים ויש לבצעו כדין כדי שהזכויות ישמרו, אם כי יש גם זמן חסד כלשהו. למשל, בעיצוב תעשייתי יש זכויות יוצרים גם לפני הרישום למשך השנה הראשונה, כך שאפשר להציג מוצר חדש בתערוכות, למשל, גם לפני שנרשם ברישום מדגמים, ולהיות תחת הגנת החוק מפני גניבת העיצוב, למרות שהוא לא נרשם עדיין רשמית.

הצורך ברישום חוקי של רעיונות והמצאות

רישום חוקי של המצאה, עיצוב או מוצר, אמור להגן על היוצר מפני גניבת רעיונותיו. היצירתיות שלו היא זו שמתורגמת בסופו של דבר לכסף. זו הפרנסה שלו, ועל הייחודיות שלו, היצירתיות שמאפשרת לו להתפרנס, הוא צריך להגן. אם לא תהיה הכרה בבעלות של אדם על רעיונותיו, המוטיבציה להמציא דברים תרד. לא יהיה משתלם להיות חברה עם פטנטים מקוריים, משום שמיד עם צאתם אל השוק, הם יועתקו על ידי חברות אחרות. כדי לשמור על תחרות בריאה לצד זכויות שיעודדו המצאות ופיתוחים חדשים, נולדו הרישומים החוקיים שנותנים לממציא את הבעלות על המצאותיו.

מוח האנושי עם מנעול ושרשרת - מסמל מודיעין עסקי בהתמודדות עם זיופים

למרות הרישום – תעשיית הזיופים פורחת

אולם, אכיפת החוק ממש לא פשוטה. כן, מתברר שכיום, לגנוב קניין רוחני הוא לא עניין קשה במיוחד.

לצערנו, היום תעשיית הזיוף נרחבת מאוד. מותגים מוכרים של בגדים, נעליים, תכשיטים, שעונים, מוצרי חשמל, קוסמטיקה ובישום, ובעצם, הכול, נמכרים בעשרות אחוזים פחות מאשר המקור, בשווקים שבהם הסחורה כולה מזויפת. הזיופים קיימים בכל מקום – בחנויות ובשווקים, וכמובן באתרי קניות באינטרנט. רוב הזיופים בישראל אינם מיוצרים כאן, והם מגיעים לארץ בהברחות או ביבוא מכל העולם, מקרוב ומרחוק – מהרשות הפלסטינית, מתורכיה, סין ומקומות אחרים בעולם.

מודיעין עסקי למלחמה בזיופים

הקושי בגניבת קניין רוחני נובע מכך שהקניין הוא, ובכן, רוחני. לכן אי אפשר לראות את מושא הגניבה בעין, שלא כמו במקרה שנגנב חפץ מוחשי כמו מכונית, או יהלום יקר ערך. כדי להביא לעצירת הגניבה יש צורך בהוכחות שמדובר בגניבת קניין רוחני רשום. כאן נכנס המודיעין העסקי לתמונה. מלחמה בזיופים היא מלחמה של ממש, והמודיעין העסקי, כמו מודיעין צבאי, הוא חלק חשוב בעצירת התופעה. מבצעים לעצירת זיופים נעשים כל הזמן על ידי חברות מסחריות ענקיות שמשקיעות הון עתק כדי לחקור, באמצעות חוקרים פרטיים שמתמחים במודיעין עסקי, ולאתר זייפנים. בשיתוף פעולה עם המשטרה ובית המשפט החוקרים מצליחים להשמיד מכולות שלמות של זיופים.

איך מזהים זיוף?

קניית מוצרים מזויפים מעודדת את תעשיית הזיופים שמבוססת על גניבת קניין רוחני, וחשוב לא לשתף פעולה עם התופעה. יש לזכור, שבמדינות רבות זה לא חוקי לקנות זיופים ולכן לא כדאי להתפתות למחירים הנמוכים. אז איך נשמור שלא נהפוך בעצמנו לשותפים לפשע, ונדע אם מוצר הוא מקור או זיוף? ישנם כמה סימנים. ראשית, כאמור, המחיר הנמוך מסגיר את העובדה שלא מדובר במקור. חולצה של לקוסט שעולה 20 שקלים בשוק היא ככל הנראה זיוף. בנוסף, לרוב בזיוף נראה גם שינויים קטנים בשם המותג, בצורת הלוגו, או בכיתוב על התווית. הזייפנים לא מדייקים, ותמיד אפשר למצוא שמץ של הבדל. לבסוף, אפשר לא פעם לזהות גם הבדל ברמת הגימור של המוצר – והנה לכם גם סיבה נוספת להתרחק מזיופים ולחפש את המקור, שמספק גם איכות יותר טובה בדרך כלל.

האם המאמר עניין אותך?

מאמרים נוספים

השאירו פרטים
ונחזור אליכם בהקדם