מה קובע החוק הישראלי לגבי האזנות סתר והקלטות פרטיות
החוק העוסק בהקלטות, האזנות וחדירה לתקשורת פרטית נקרא "חוק האזנת סתר, תשל״ט–1979".
כך מגדיר החוק מהי האזנת סתר, מה מותר ומה אסור לעשות:
"האזנת סתר היא קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכול באמצעות מכשיר, בלא הסכמת אחד מבעלי השיחה".
פירוש החוק:
– אם אדם הינו צד בשיחה – מותר לו להקליט אותה – גם בלי ליידע את הצד השני – כי הכלל של “הסכמה של אחד מבעלי השיחה” מתקיים. ניתן לומר שהמקליט מתעד אירוע שהוא שותף לו.
– אם אתה אדם אינו צד לשיחה – זאת אומרת, מאזין לה או מקליט אחרים ללא הסכמתם – זוהי האזנת סתר שהינה אסורה ע"פ החוק. היא נחשבת לעבירה פלילית שעלולים לקבל עליה עד חמש שנות מאסר.
מטרת ההקלטה- הקו הדק שבין חוקי ללא חוקי
גם אם ההקלטה נעשתה כפי שמורה החוק, אך מטרתה היא שלילית לצורך פגיעה, השפלה או סחיטה- היא נחשבת כעבירה.
לעומת זאת, כשאדם מקליט לצורך הגנה על עצמו או כדי להוכיח אמת כלשהי, ההקלטה נחשבת לחוקית ואף קבילה בבית משפט.
במקרים כאלה, חוקר פרטי יכול לסייע באיסוף ראיות ובהכוונה מקצועית, כדי לוודא שהתיעוד מתבצע כחוק ושניתן יהיה להשתמש בו בהליך משפטי.
יש לציין, שגם דליפה של תוכן מוקלט עלולה להיחשב פגיעה בפרטיות, אפילו אם ההקלטה חוקית.
לכן, לבתי המשפט יש שלושה קריטריונים שלפיהם הם קובעים את ההקלטה חוקית או לא:
– האם היא התבצעה בתום לב.
– האם היא נועדה כדי להגן על האדם או להוכיח עובדה כלשהי.
– האם ההקלטה לא גרמה לפגיעה בזכות לפרטיות של הצד השני.
כך, שסעיפים אלו מצביעים על נקודה חשובה ביותר – שגם הקלטה חוקית עלולה להיפסל אם נעשה בה שימוש בלתי הוגן או לא ראוי.
מתי החוק מגביל הקלטות גם במצב שהמקליט הוא צד לשיחה?
– לעורכי דין אסור להקליט לקוחות או עמיתים ללא ידיעתם.
– לנחקרים אסור להקליט חקירות משטרתיות ללא אישור.
– למעסיקים מותר להקליט שיחה עם עובדים, רק אם הודיעו מראש לעובדים על כך.
קיימים גם שיקולים אתיים
הקלטת אדם ללא ידיעתו – למשל הקלטת בן/בת זוג – עלולה לפגוע במערכת היחסים בין השניים ובאמון ההדי ביניהם, גם אם התבצעה כחוק.
מצד שני, במצבים שבהם אדם מבקש להוכיח עובדה מסוימת או לתעד אותה – ההקלטה נחשבת כהגנה עצמית וחוקית.
דוגמה – פנתה אלינו אישה שהרגישה שבן זוגה מסתיר ממנה מידע פיננסי. בעקבות כך היא התחילה להקליט שיחות ביניהם כדי להוכיח שהוא מעלים ממנה כספים משותפים. מכיוון שהיא הייתה צד בשיחות, ההקלטות נחשבו חוקיות ואף סייעו לה בבית המשפט להוכיח את טענותיה.
האם צילום בן/בת הזוג ללא ידיעתו נחשב לעבירה פלילית?
מה אומר החוק?
אם ההקלטה מעוררת שאלות של פרטיות, הרי שצילום ללא ידיעה מעלה דילמות עוד יותר מורכבות.
הסעיף בחוק העוסק בהגנת הפרטיות תשמ״א -1981, שמתייחס באופן ישיר לצילום אדם אחר אומר: "פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה … צילום אדם כשהוא ברשות היחיד".
המשמעות היא, שאסור לצלם אדם במרחב פרטי בלי הסכמתו המפורשת ובמיוחד אם לא נתן את הסכמתו לכך.
המילים – “רשות היחיד” – מתייחסות לכל מקום שבו האדם מצפה לפרטיות, כמו: בביתו, בחדרו במלון, במקלחת, במשרד פרטי או בכל מקום אחר שאינו פתוח לציבור.
מטרתו של חוק זה, הינה לאזן בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין זכותו של אדם לפרטיות.
לכן, לא כל צילום של אדם ללא רשות מהווה עבירה, אך קיימות נסיבות שעצם הצילום או פרסומו נחשבים לפגיעה בפרטיות וניתן לתבוע את האדם שצילם על כך.
צילום במרחב הציבורי
מרחב ציבורי נחשב הרחוב, אירועים פתוחים לציבור או מקומות עבודה. הצילום בהם חוקי, כל עוד הוא נעשה בצורה מכבדת ולא משפיל או מבזה את המצולם.
כך, שאופי הצילום, מטרתו ותחושתו של המצולם לגבי הצילום הם אלו שיקבעו לבסוף אם הצילום ייחשב חוקי או לא.
חשוב לציין, שאם אדם ממשיך לצלם את בן/בת הזוג גם אחרי שביקש שיפסיק – מדובר במעקב מטריד ובפגיעה בפרטיות, גם אם התבצעו במרחב הציבורי.
פרסום התמונה ללא הסכמת המצולם
אלמנט נוסף שהחוק מתייחס אליו הוא פרסום התמונה המצולמת ללא הסכמת המצולם. במקרה כזה (גם אם הצילום עצמו היה חוקי) – המעשה יכול להיחשב כעבירה פלילית.
גם שימוש בתמונה למטרות רווח בפרסום מסחרי או שיווקי ללא הסכמת המצולם – נחשב לפגיעה בפרטיות.
אם מוגשת תביעה לבית המשפט בעניין זה, הוא לוקח בחשבון את נסיבות הצילום, כוונת המצלם והנזק שנגרם למצולם.
דוגמה: בן זוג הציב מצלמה נסתרת בבית כדי לעקוב אחר אשתו בזמן שלא היה בבית. הסברנו לו שזוהי פעולה לא חוקית מכיוון שהצילום התרחש במרחב פרטי וללא הסכמתה ולכן נחשב לפי החוק לפגיעה בפרטיות.
לסיכום, חשוב לנו להדגיש, שאם אתם שוקלים לתעד או להקליט בן/בת זוג, אנו ממליצים לכם להתייעץ עם משרד חקירות פרטיות מומחה כדי לוודא שאתם פועלים במסגרת החוק.
***המידע במאמר נכון למועד כתיבתו בלבד, והחוק עלול להשתנות מעת לעת. למען בטחון משפטי, מומלץ תמיד להתייעץ עם משרד חקירות מקצועי או יועץ משפטי מוסמך לפני ביצוע כל פעולה.
